בסתם אחר צהריים אחד באמצע השבוע החלטנו לצאת לטיול קצר ודגימה קולינארית באזור עמק הירדן.
יצאנו שלושה אופנועים כשהיעד הוא פיצריה פרסקה שבקיבוץ מסדה עליה שמענו שבחים לרוב.
אני חייב לומר שהרכיבה בשעות אחה"ץ לכיוון צומת גולני לא הייתה מהנה במיוחד, המוני מכוניות על הכבישים ומתוכם, כרגיל לצערנו, נהגים שלא ממש "סופרים" את שאר כלי הרכב שעל הכביש.
שרדנו ואחרי הפניה לפוריה והירידה דרך הכביש היפהפה של יער שוויץ לכיוון צמח הכל נהיה הרבה יותר נחמד.
פיצריה FRESCA ממוקמת במבנה ישן סמוך לצרכניה של קיבוץ מסדה. כבר מבחוץ ניתן לראות דרך החלון את תנור העצים
האותנטי בו נאפות הפיצות ומיד נכנסים לאוירה.
המלצרית הלבבית שקיבלה אותנו הסבירה במקצועיות על הפיצות הנאפוליטניות הנאפות במקום מחומרים טבעיים בלבד,
מגיעות בגודל אחיד (כ 30 ס"מ) ופרט לפיצה
מרגריטה המסורתית עליה ניתן להוסיף מגוון
תוספות לבחירה, במרכיבי שאר הפיצות לא נוגעים, שילוב הטעמים חייב להישמר באדיקות וזה דרך אגב מקובל עלינו לחלוטין.
בחרנו בפיצה קרבונרה- פיצה לבנה עם בייקון, שמנת וחלמון ביצה- נפלא.
פיצה תפו"א במדורה- גם היא לבנה עם קוביות תפו"א צלוי, לימון, בצל ירוק וקרם פרש- שילוב גאוני.
ושתי פיצות מרגריטה עליהן הוספנו פפרוני עגל, בצל ושום טרי- פשוט טעים.
הרטבנו את הגרון בבירות מסוגים שונים וכאן אני חייב לציין שזה אחד המקומות היחידים בארץ שבו קיבלנו כל בירה בכוס המקורית שלה ועל התחתית המקורית שלה- בעלי הפאבים למיניהם קחו דוגמא!
הפיצות נאכלו עד תום וההתלבטות היחידה שנותרה הייתה אם לעבור לקינוחים או להזמין עוד פיצה...
בחרנו באפשרות הראשונה והזמנו טירמיסו מסורתי ומצוין ואפוגאטו של אספרסו ואמארטו.
חברים, זו אמנם לא פיצה משפחתית של חצי מטר קוטר אבל זו ללא ספק אחת הפיצות הטובות ביותר שטעמנו בארץ אז לגרגרנים האמיתיים שביננו פשוט תזמינו שתיים...
היה שווה כל קילומטר, כל טיפת זיעה וכל העברת הילוך בדרך.
יצאנו שלושה אופנועים כשהיעד הוא פיצריה פרסקה שבקיבוץ מסדה עליה שמענו שבחים לרוב.
אני חייב לומר שהרכיבה בשעות אחה"ץ לכיוון צומת גולני לא הייתה מהנה במיוחד, המוני מכוניות על הכבישים ומתוכם, כרגיל לצערנו, נהגים שלא ממש "סופרים" את שאר כלי הרכב שעל הכביש.
שרדנו ואחרי הפניה לפוריה והירידה דרך הכביש היפהפה של יער שוויץ לכיוון צמח הכל נהיה הרבה יותר נחמד.
פיצריה FRESCA ממוקמת במבנה ישן סמוך לצרכניה של קיבוץ מסדה. כבר מבחוץ ניתן לראות דרך החלון את תנור העצים
האותנטי בו נאפות הפיצות ומיד נכנסים לאוירה.
המלצרית הלבבית שקיבלה אותנו הסבירה במקצועיות על הפיצות הנאפוליטניות הנאפות במקום מחומרים טבעיים בלבד, מגיעות בגודל אחיד (כ 30 ס"מ) ופרט לפיצה
מרגריטה המסורתית עליה ניתן להוסיף מגוון
תוספות לבחירה, במרכיבי שאר הפיצות לא נוגעים, שילוב הטעמים חייב להישמר באדיקות וזה דרך אגב מקובל עלינו לחלוטין.
בחרנו בפיצה קרבונרה- פיצה לבנה עם בייקון, שמנת וחלמון ביצה- נפלא.
פיצה תפו"א במדורה- גם היא לבנה עם קוביות תפו"א צלוי, לימון, בצל ירוק וקרם פרש- שילוב גאוני.
ושתי פיצות מרגריטה עליהן הוספנו פפרוני עגל, בצל ושום טרי- פשוט טעים.
הרטבנו את הגרון בבירות מסוגים שונים וכאן אני חייב לציין שזה אחד המקומות היחידים בארץ שבו קיבלנו כל בירה בכוס המקורית שלה ועל התחתית המקורית שלה- בעלי הפאבים למיניהם קחו דוגמא!
הפיצות נאכלו עד תום וההתלבטות היחידה שנותרה הייתה אם לעבור לקינוחים או להזמין עוד פיצה...
בחרנו באפשרות הראשונה והזמנו טירמיסו מסורתי ומצוין ואפוגאטו של אספרסו ואמארטו.
חברים, זו אמנם לא פיצה משפחתית של חצי מטר קוטר אבל זו ללא ספק אחת הפיצות הטובות ביותר שטעמנו בארץ אז לגרגרנים האמיתיים שביננו פשוט תזמינו שתיים...
היה שווה כל קילומטר, כל טיפת זיעה וכל העברת הילוך בדרך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה