אז אחרי שבת רגועה וארוחה אסייתית home made שכללה נתחי סינטה מוקפצים בירקות, דמפלינג מאודים ומוקפצים בחמאה, נודלס תרד וכמה שניצלים (שיהיה עם מה לנגב את הרוטב...) אנחנו יכולים לשבת בנחת ולכתוב את הבלוג הראשון שלנו.
השבוע לא יצא לנו ממש לטייל אבל רכבנו לאירוע בהרצליה, מזג אויר אביבי נהדר וכבישים פנויים של שישי בבוקר תרמו בהחלט לפתיחה נעימה של סוף השבוע.
בדרך חזרה מהרצליה החלטנו לנצל את ההזדמנות ולדגום את מסעדת פיורי בתחנת הדלק ביקום.
פיורי היא מסעדה איטלקית המתמחה בפסטות תוצרת בית ופיצות שנאפות במקום בתנור לבנים מיוחד, ייחודה של המסעדה לדברי בעליה הנם חומרי הגלם האיכותיים המיובאים במיוחד מאיטליה ושיטות הבישול והאפיה המיוחדות.
כבר די מזמן שמענו על המסעדה אך טרם יצא לנו לבקר בה.
הגענו בסביבות השעה 1300, למצוא חניה הרי זו לא בעיה (על המדרכה בפתח המסעדה) וגם שולחן פנוי לשלושה לא הייתה בעיה למצוא.
המסעדה לא גדולה, מעוצבת בפשטות כשבמרכזה ויטרינה עם תצוגת הפסטות הטריות ותנור לבנים גדול כמובטח.
מן הסתם היה לנו ברור שצריך לנסות גם את הפיצה המיוחדת וגם את הפסטה הביתית אז הזמנו מלנז'נה אה לה פרמג'אנה- חציל אפוי בתנור ברוטב עגבניות ופרמג'אן, פפרדלה אה לה קרצ'ופי- פסטה עם פטריות, ארטישוק, קונפי שום ועוד דברים טובים, פיצה פפרוני ופיצה ארבע גבינות. את הגרון שטפנו בבירה פרוני קרה מהחבית (במנה חוקית של 250 מ"ל כל אחד שלא תגידו שאנחנו שותים ונוהגים...)
כל המנות היו מצויינות, אכן מרגישים את הטריות ואת איכות חומרי הגלם, בצק הפיצה דק, פריך וטעים ביותר והפסטה הטריה נהדרת.
השירות היה אדיב, מחויך ולא מאולץ ומנג'ס.
יצאנו בהחלט שבעים, מסופקים ובידיעה שעוד נחזור.
בקיצור, פתרון מצוין להפוגה קולינרית איכותית (ולא יקרה במיוחד) על הדרך צפונה ומקום מצוין למפגש אופנועים לפני, אחרי או תוך כדי טיול.
חזרנו הביתה שמחים ומרוצים והתחלנו לתכנן את ארוחת הערב...
השבוע לא יצא לנו ממש לטייל אבל רכבנו לאירוע בהרצליה, מזג אויר אביבי נהדר וכבישים פנויים של שישי בבוקר תרמו בהחלט לפתיחה נעימה של סוף השבוע.
בדרך חזרה מהרצליה החלטנו לנצל את ההזדמנות ולדגום את מסעדת פיורי בתחנת הדלק ביקום.
פיורי היא מסעדה איטלקית המתמחה בפסטות תוצרת בית ופיצות שנאפות במקום בתנור לבנים מיוחד, ייחודה של המסעדה לדברי בעליה הנם חומרי הגלם האיכותיים המיובאים במיוחד מאיטליה ושיטות הבישול והאפיה המיוחדות.
כבר די מזמן שמענו על המסעדה אך טרם יצא לנו לבקר בה.
הגענו בסביבות השעה 1300, למצוא חניה הרי זו לא בעיה (על המדרכה בפתח המסעדה) וגם שולחן פנוי לשלושה לא הייתה בעיה למצוא.
המסעדה לא גדולה, מעוצבת בפשטות כשבמרכזה ויטרינה עם תצוגת הפסטות הטריות ותנור לבנים גדול כמובטח.
מן הסתם היה לנו ברור שצריך לנסות גם את הפיצה המיוחדת וגם את הפסטה הביתית אז הזמנו מלנז'נה אה לה פרמג'אנה- חציל אפוי בתנור ברוטב עגבניות ופרמג'אן, פפרדלה אה לה קרצ'ופי- פסטה עם פטריות, ארטישוק, קונפי שום ועוד דברים טובים, פיצה פפרוני ופיצה ארבע גבינות. את הגרון שטפנו בבירה פרוני קרה מהחבית (במנה חוקית של 250 מ"ל כל אחד שלא תגידו שאנחנו שותים ונוהגים...)
כל המנות היו מצויינות, אכן מרגישים את הטריות ואת איכות חומרי הגלם, בצק הפיצה דק, פריך וטעים ביותר והפסטה הטריה נהדרת.
השירות היה אדיב, מחויך ולא מאולץ ומנג'ס.
יצאנו בהחלט שבעים, מסופקים ובידיעה שעוד נחזור.
בקיצור, פתרון מצוין להפוגה קולינרית איכותית (ולא יקרה במיוחד) על הדרך צפונה ומקום מצוין למפגש אופנועים לפני, אחרי או תוך כדי טיול.
חזרנו הביתה שמחים ומרוצים והתחלנו לתכנן את ארוחת הערב...
 |
| אסייתית בבית |
 |
| מלנז'נה בפיורי |
 |
| פפרדלה אה לה קרצ'ופי |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה